אנרגיה סולארית מקצרת ביקוש לשיא ב‑25%

שיא ביקוש בחום קיצוני

ב‑7 באוגוסט, שוק החשמל הסיטונאי בקוריאה הגיע לשיא של 95.3 GW בשעה 15:00 – החמישי בגבוהו אי‑פעם. החום הקיצוני העלה את הטמפרטורה הממוצעת הלאומית ל‑29.1 °C ב‑עשרת הימים הראשונים של אוגוסט (מזג האוויר בקוריאה). המשרד לאקלים, האנרגיה והסביבה הזהיר שהאם המפעלים לא יאטו, העומס על הרשת היה חורג מ‑100 GW, ועולה ל‑106.8 GW.

סולאריות סיפקה רבע מהביקוש ביום

באותו רגע של 15:00, הייצור הסולארי – גם משוק וגם מאחורי המונה – סיפק כ‑25 % מהביקוש הכולל (משרד האקלים, האנרגיה והסביבה). ב‑3 באוגוסט, הפיק השיא היה 97.1 GW, מתוכו 17.4 GW הגיעו ממקורות סולאריים שלא נסחרו ו‑7.2 GW ממקורות סולאריים שהשתתפו ישירות בשוק. החלק הגדול הזה של פאנלים סולרים הקטין את הצורך בגז טבעי ובדלקים פוסיליים.

אחסון אנרגיה מקבל דחיפה מדינית

כדי להקל עוד יותר על הרשת, הממשלה הקוריאנית בחרה בתשעה מפעילים שיתקינו 128 MW / 640 MWh של מערכות אחסון מבוזרות (ESS) ב‑32 קווי חלוקה באזורים הונאם וג׳ו. המטרה היא להגיע ל‑~700 MW של ESS ברשת החלוקה עד 2030, מה שיכול לאפשר חיבור של 1 GW של אנרגיה מתחדשת נוספת. תוכנית פיצוי “non‑wires‑alternatives” תשלם לבעלי ESS על הערך של קווי העברה חדשים שנמנעו, עם פיילוט בג׳ו והרחבה ליבשת (משרד האקלים, האנרגיה והסביבה).

מה זה אומר לישראל?

בישראל, קיץ חם מביא איתו אתגר דומה. לפי נתונים מקומיים (תעריף ביתי ≈ ₪0.48/kWh, עלות התקנה ≈ ₪3,150/kWp), מערכת סולארית ביתית של 10 kWp במרכז הארץ תייצר כ‑17,000 kWh לשנה, שווי של ₪8,160 בשנה. העלות הראשונית היא ₪31,500, ותקופת ההחזר היא ≈ 3.9 שנים, אחרי זה המערכת ממשיכה לייצר חשמל נקי במשך 25 שנה של חיי המערכת. אם בתי ישראל יגיעו לשיעור של 25 % סולאריות בשעות השיא, נוכל לחסוך כמות משמעותית של פליטת CO₂ ולפחת את העומס על הרשת.

סיכום

שיא הביקוש בקוריאה מראה כמה חום קיצוני יכול ללחוץ על הרשת, אבל ההשקעה המהירה בפאנלים סולרים וב‑ESS מראה דרך אפשרית לשמור על החשמל בלי לבנות קווי תמסורת חדשים. ישראל יכולה ללמוד מהדוגמה הקוריאנית – הגדלת מערכת סולארית ביתית ואחסון מבוזר עכשיו תביא תועלות סביבתיות וכלכליות כשיגיע גל חום הבא.