טכנולוגיה
פאנלים קלים לחלל ולגגות: CIGS משנה את המשחק

Idemitsu פותחת את המעבדה האמריקאית הראשונה לפאנלים סולאריים מסוג CIGS לחלל
Idemitsu קמה במעבדה בארה״ב כדי לפתח פאנלים CIGS קלים ועמידים לקרינה עבור לוויינים. המעבדה, שנבנתה במרכז OASIS של אוניברסיטת סנטה ברברה, תתמקד ביצירת מודולים דק‑פילם, בדיקות וולידציה של פאנלים שיכולים לשרוד קרינה חזקה ולשמור על משקל מינימלי – תנאים שהחברה טוענת שהם קריטיים לדור הבא של הלוויינים.
ההודעה של החברה מציינת שהידע מהשוק האמריקאי יועבר למרכז המחקר ביפן, מה שיאיץ את הדרך לייצור המוני עד 2027. במקביל, מפעל ניסוי במצב בנייה ביפן כבר בתהליך, ו‑Idemitsu שוקלת לפתוח מפעל מלא ברגע שהטכנולוגיה תתבגר.
למה CIGS חשובים לאספקת חשמל בחלל
CIGS מציעים שלושה יתרונות מרכזיים על פני פאנלים סיליקון מסורתיים: עמידות גבוהה לקרינה, משקל נמוך, ויעילות יציבה בטמפרטורות קיצוניות. בשנת 2019, Solar Frontier – יצרן המודולים של Idemitsu – קבע רישום של 23.35 % יעילות בתא של 1 סמ"ר², מדד שממשיך לעמוד עד היום. היתרונות האלו מאפשרים מערכות סולאריות קטנות יותר שמייצרות את אותה כמות חשמל, וכך חוסכות משקל ועלות השיגור.
אנליסטים בתעשייה מצביעים על שינוי במגזר הלוויינים לכיוונים של קונסטלציות בעלות קיבולת גבוהה, שבה כל קילוגרם שנחסך מאפשר לשאת משא נוסף או להאריך את חיי המשימה. לפי דו"ח של SpaceNews, הביקוש לפאנלים קלים ועמידים לקרינה צפוי לגדול משמעותית עם הרחבת הקונסטלציות במסלול נמוך.
לוח זמנים מסחרי ודרך לייצור המוני
Idemitsu מתכננת לבצע פרוטוטייפים מהירים במעבדה האמריקאית ולזכות באישור טיסות למודולים CIGS בזמן הקרוב. המפעל הניסויי ביפן, המתוכנן להתחיל ייצור מוגבל ב‑2027, יתמקד בהרחבת תהליך הדק‑פילם הייחודי. אם תנאי השוק יהיו נוחים, מפעל מלא יכול לצאת לפעולה כמה שנים לאחר מכן, על פי PV‑Tech.
החברה הודיעה גם על שותפות עם Source Energy Company לפיתוח מודולים למטרות לווייניות, תוך ניצול הניסיון של Source בתחום האלקטרוניקה המוסמכת לחלל.
מה המשמעות לישראל – תעשיית הלוויינים והגגות
תעשיית הלוויינים המתפתחת בישראל – שהשיקה לאחרונה את הלוויין התקשורתי הראשון שנבנה מקומית – יכולה להרוויח משימוש בפאנלים קלים יותר. חיסכון במשקל יכול לשחרר קיבולת לשאת משא נוסף או להאריך את משך המשימה.
למשתמשי האנרגיה הסולארית על הקרקע, עמידות הקרינה של CIGS מרמזת על פאנלים שיחזיקו מעמד זמן ארוך יותר באזורים השמשיים של ישראל. עם הנתונים המקומיים (תעריף מגורים ≈ ₪0.48 /kWh, עלות התקנה ≈ ₪3,150 /kWp), מערכת ביתית של 10 kWp במרכז הארץ תייצר כ‑17,000 kWh/שנה, שווי של כ‑₪8,160 בשנה, ותשלים את ההשקעה בכ‑3.9 שנים. אם פאנלים CIGS יגיעו למחיר תחרותי מול סיליקון, תקופת ההחזר יכולה להתקצר עוד יותר – יתרון מוחשי לבעלי בתים ולמשקיעים.
מבט לעתיד – משימה מהחלל לגגות
המעבדה האמריקאית של Idemitsu מסמנת דחיפה אסטרטגית להביא את טכנולוגיית הדק‑פילם החללית לשוק המסחרי בשנים הקרובות. הצלחה תספק את השוק המתפתח של הלוויינים ותאפשר ליתרום גם לשוק הפאנלים על הגגות, עם מודולים קלים ועמידים יותר המתאימים לאקלים השמשי של ישראל.
הדרך של Idemitsu – ואלידציה של פרוטוטייפים בטווח הקצר, הפעלת מפעל ניסוי ב‑2027, והקמת מפעל מלא לאחר מכן – תואמת מגמות גלובליות של פוטו‑וולטאיקה בעלת יעילות גבוהה ומשקל נמוך. ככל שהטכנולוגיה תתבגר, מהנדסי ישראל, משקיעים וקובעי מדיניות צריכים לעקוב אחרי ההזדמנויות לשלב פאנלים CIGS במיזמי החלל ובמטרות האנרגיה המתחדשת של המדינה (30 % עד 2030).
שאלות נפוצות
מהו CIGS ולמה הוא מתאים לחלל?
CIGS הוא טכנולוגיית פאנלים דק‑פילם המורכבת מנחושת, אינדיום, גאליום וסלניום. העמידות הגבוהה שלו לקרינה, המשקל הקל ויעילותו בטמפרטורות קיצוניות הופכים אותו לאידיאלי למערכות חשמל בלוויינים.
מתי Idemitsu מצפה שהפאנלים CIGS יהיו מוכנים לטיסה?
החברה שואפת לקבל אישור טיסה למודולים CIGS עד 2025 אחרי פרוטוטייפים מהירים במעבדה האמריקאית החדשה.
איך הטכנולוגיה החדשה תשפיע על פאנלים סולאריים על גגות בישראל?
אם פאנלים CIGS יגיעו למחיר תחרותי, העמידות הגבוהה שלהם יכולה להפחית קצב הידרדרות, לקצר את תקופת ההחזר – כיום כ‑3.9 שנים למערכת ביתית של 10 kWp.
מהו לוח הזמנים לייצור המוני של Idemitsu?
מפעל ניסוי ביפן יתחיל ייצור מוגבל ב‑2027, ומפעל מלא נמצא תחת בחינה בהתאם לביקוש ולתהליך הטכנולוגי.
איזה מגזר ישראלי ייהנה הכי הרבה משימוש בפאנלים קלים יותר?
תעשיית הלוויינים והתקשורת של ישראל יכולה להוסיף משא נוסף או להאריך משך משימות על ידי שימוש במודולי CIGS קלים יותר.
שתפו את הכתבה
עוד בנושא טכנולוגיה
6
אנרגיה סולארית צפה – ייצור עולה 20 %
Airon של Noria Energy מבטיחה עד 20 % ייצור נוסף ממערכות סולאריות צפות בעלות זהה, עם משלוחים מסחריים משנת 2027.

Osem Nestlé עוברת ל‑100% חשמל סולארי
Osem Nestlé הפכה לחברת המזון הראשונה בישראל שמספקת 100% חשמל מתחדש, ומדגימה איך פאנלים סולאריים ותעודות ירוקות חוסכים כסף ופחמן.

פאנלים סולאריים לשירות החלל: תחת $5/וואט
מודולי הסולאריים של Source Energy נבנים בפחות מ‑$5 לכל וואט, חותכים את עלויות החשמל בחלל ופותחים הזדמנויות חדשות לחברות הלוויינים בישראל.

עקבי שמש זולים יותר – מה זה אומר לישראל
Array Technologies פתח מפעל של 50 מיליון דולר באלבקרקי שמכפיל שלוש פעמים את קיבולת העקבים בארה״ב, יוצר 300 מקומות עבודה ויכול להוריד מחירי עקבי שמש בישראל.

אנרגיה סולארית: איך הכללה מגבירה את הצמיחה
הנהנה קוניג מסבירה שהכללה ובטחון לביטוי רעיונות הם המפתח לגישור על מחסור בכישורים בתעשיית הסולארית ולהאצת המעבר לאנרגיה נקייה.
איך סופר אל‑ניניו משנה את האנרגיה הסולארית?
סופר אל‑ניניו 2026 יצר פער חזק בתאורה הסולארית בצפון‑דרום אמריקה, עם שמש יותר בצפון ושלג נדיר באטקמה שהשפיע על תחנות פאנלים במדבר.